פסק-דין בתיק ת"ק 4349-03-13

בתאריך 21.9.12, בצומת הרחובות בן צבי - שד' ההסתדרות שבקרית חיים, חיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), הנהוג על ידה והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

הנני מקבלת כמהימנה עליי את גירסת התובע לאופן קרות התאונה, כפי שהעידו עליה התובע ואשתו, בעדויות שנתתי בהן אמון מלא.

הנני קובעת כי הוכח שהתובע, שהגיע לצומת מכיוון רח' בן צבי ופנה בו ימינה, נכנס לצומת בחסות האור הירוק שדלק ברמזור כיוון נסיעתו וכי הנתבעת, שהגיעה מכיוון כללי עכו לכיוון כללי חיפה, נכנסה לצומת כאשר האור ברמזור כיוון נסיעתה דלק באדום.

אכן, לא הובא נתון על האור שדלק ברמזור כיוון נסיעת הנתבעת, אך הקביעה כי היה זה אור אדום מסתברת וזו בהתחשב בסדר אורות הרמזור בצומת, כפי שהעיד עליו התובע, בעדות שלא נסתרה בכל ראיה אחרת.

הנני דוחה את טענת הנתבעת כי בעת שנכנסה לצומת דלק ברמזור כיוון נסיעתה אור ירוק.

התרשמתי כי הנתבעת, שהגיעה לצומת בנסיעה רצופה, לא בדקה כלל או לא בדקה כדבעי את מצב האור שברמזור כיוון נסיעתה והמשיכה בנסיעה אל תוך הצומת, כאשר בכיוון נסיעתה כבר דולק אור אדום ברמזור.

זאת ועוד, הנתבעות ייחסו חשיבות מרובה לשאלה כמה נתיבים היו מצויים בכביש, במקום בו ארעה התאונה, כאשר לטענת הנתבעות זו התרחשה מחמת שהתובע, שהגיע מצד ימין כיוון נסיעת הנתבעת, "במקום להשתלב לנתיב הנסיעה הימני בכביש, חתך ישר לנתיב השמאלי ביותר ופגע ברכב הנתבעת" (סע' 5 לכתב ההגנה).

הנני מקבלת את טענות התובע כי במקום התרחש התאונה, בשד' ההסתדרות, מצויים שני נתיבי נסיעה ומשמאלם עוד נתיב נוסף לנת"צ, שלא היה פעיל.

כן הנני מקבלת כי גם ביציאה מרח' בן צבי, מצויים בכביש שני נתיבי נסיעה המיועדים, שניהם, לפניה ימינה.

התובע העיד כי טרם כניסתו לצומת, עצר את רכבו בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה, כאשר מימינו רכב אחר, וכי בפנייתו ימינה נכנס לנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה המיועדים לנסיעת כלי רכב.

בכך, לקביעתי, נהג כראוי, כאשר לא היה כל מקום כי ישתלב בנתיב הימני שבכביש בשד' ההסתדרות, כמוצע על ידי הנתבעות בכתב הגנתן.

משנכנס התובע לצומת מהנתיב השמאלי, מוטלת עליו החובה להשתלב בנתיב השמאלי, ובשום פנים ואופן אין עליו להשתלב בנתיב הימני, הוא הנתיב המיועד לנסיעת כלי רכב הנכנסים לצומת מהנתיב הימני שברח' בן צבי.

בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי הוכח שהנתבעת נהגה ברכבה ברשלנות ובחוסר זהירות, כאשר לא צייתה לקביעות האור האדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתה, לא עצרה את רכבה לפני קו העצירה ונכנסה לצומת, כאשר בכיוון הנסיעה שמימינה החלה להתנהל תנועת כלי רכב, מחמת שהאור ברמזור בכיוון נסיעתם התחלף לירוק.

עם זאת, הנני סבורה כי אף לתובע תרומת רשלנות להתרחשות התאונה.

כל זאת, כאשר טרם כניסתו לצומת, וגם אם נדלק ברמזור כיוון נסיעתו האור הירוק, היה עליו לבדוק אם אכן פסקה תנועתם של רכבים המגיעים משמאלו, כך שיוכל להיכנס לצומת בבטחה.

התובע לא עשה כן, נכנס לצומת ופגע עם הפינה הקדמית שמאלית שלו במרכזה דופן הימני של רכב הנתבעת.

לקביעתי, אחריותו התורמת של התובע לתאונה הינה בשיעור של 15%.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים וירידת ערך בסך כולל של 5,859 ש"ח, כנקבע בדו"ח השמאי שלא נסתר.

כן נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך של 702 ש"ח.